מאמר: הפקרה(לחץ על הקישור)
בעל מספר ירוק אשר השכירו לא יהיה אחראי לכל שימוש אשר עושה בו השוכר בניגוד לחוק הפיקוח
בית המשפט המחוזי בת"א בפסק דין תקדימי צמצם את "אחריות הקפידה", אותה אחריות המוטלת עפ"י החוק על גורמים מסוימים להקפיד על אחרים .
במסגרת המשפט, מתווך מוניות ורשיונות להפעלת מונית (מספר ירוק ) הואשם בכך שלא הקפיד על נהג מונית שלא יעבור עבירות שונות מפקודת התעבורה וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. המתווך היה מיופה כוחה של בעלת המונית והרשיון. נהג מונית ביצע עם מוניתו עבירות שונות ובין היתר הסיע נוסעים בקו שרות בניגוד לתנאיי רשיונו.
מתווך המוניות זוכה מאשמה בבית משפט השלום בכפר סבא. המדינה ערערה על זיכויו לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה שהמתווך היה ידו הארוכה של בעלת הרשיון וכי יש לנהוג בו כבעלים וכמי שנהג המונית פעל במסגרת הרשאתו.
מנגד טען המתווך , באמצעות עו"ד שי גלעד , כי את אחריות קפידה יש לפרש בצורה מצמצמת וכי המחוקק לא התכוון להעמיד לדין בעלי נכס או מתווכי נכסים בגין עבירות שמבצעים שוכרי הנכס.
בית המשפט לערעורים בהרכב השופטים ברלינר, שיצר והמר קבעו שכוונת המחוקק לא הייתה להרחיב את היקף אחריות בעלים של נכס באופן גורף וכוללני כלפי ציבור בלתי מוגדר.
בית המשפט מרחיב וקובע שכשמושכר נכס הרי מועברת הזכות הקניינית כנגד תשלום דמי שכירות ועימו עוברות גם הזכויות והחובות הכרוכות בכך.
"אין לעלות על הדעת כי בעל נכס אשר השכירו ,ימשיך להיות אחראי לכל שימוש אשר עושה בו השוכר בניגוד לחוק הפיקוח". http://hg-law.com/
הודאה במשטרה – לא סוף פסוק
כך התברר לאחרונה במסגרת משפט זוטא נדיר, שנערך במסגרת בית הדין לתעבורה בת"א
אירוע משפטי נדיר התקיים באחרונה במסגרת בית משפט לתעבורה בתל-אביב: בית המשפט קיבל אגב משפט זוטא, טענות הנאשם, כי הודאה על מעורבותו בתאונת דרכים הוצאה ממנו לאחר שהמשטרה איימה על מקור פרנסתו.
בכתב האישום שהוגש לבית המשפט לתעבורה בתל-אביב נגד נהג מונית, ובו נטען כי הנאשם פגע במוניתו בהולכת רגל, שחצתה מעבר חצייה, ונמלט לאחר מכן מהמקום.
הנהג זומן לחקירה במשטרה שם הודה בפני חוקר המשטרה במעורבותו בתאונה והימלטות מהמקום.
עם פתיחת משפטו טען הנהג, באמצעות בא כוחו עו"ד שי גלעד, כי ההודאה במשטרה הוצאה ממנו שלא מרצונו החופשי וכי היא אינה קבילה בבית המשפט.
לטענת הסניגור, הנאשם הודה רק לאחר שמקור פרנסתו אוים על ידי חוקר המשטרה. על הנאשם, טען סנגורו, הופעל לחץ נפשי פסול המטיל ספק באמיתות ההודאה שנתן במשטרה. לאחר שמיעת עדות חוקר המשטרה והנאשם, קיבל השופט יצחק איזקסון את טענת הסנגור והחליט כי הודאת הנאשם במשטרה אינה קבילה ואינה מתקבלת כראייה.
בתיק זה נעשה שימוש בהליך הקרוי "משפט זוטא". משפט זוטא הוא הליך משפטי הפותח משפט פלילי במידה ונאשם כופר בקבילות ההודאות שמסר בחקירתו. הליך זה שמור בדרך כלל לתיקים פליליים בעבירות חמורות בהן הנאשם טוען כי הודאתו בחקירה הוצאה ממנו בכוח או תחת לחץ נפשי כה כבד עד שמסר הודאה שאינה מרצונו ושאינה אמת.
במשפט זה נעשה שימוש נדיר בהליך הנדיר האמור.